מאי 2016 - פגוש את העיתונות - בג"ץ שלח עותרים שביקשו לפתוח את החיסיון שהוטל על עדויות וועדה ממלכתית
משנת 1995 על פרשת חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן עד שנת 2071, למצות הליכים.
כרגע הוקמה ועדה חדשה שבראשה יעמדו השרים שטייניץ ומירי רגב. שרת המשפטים איילת שקד שוקלת האם להסיר את החיסיון על הפרשה.
יעל צדוק, עיתונאית: המדינה השמידה ארכיונים המתעדים את פעילות ההנהלה.
-- במסקנות של וועדת החקירה שבראשה עמד השופט קדמי, נאמר שרוב המקרים היו שילדים נפטרו, לחלק 65 הילדים שנותרו, לא ברור מה קרה. מה יש פה בעצם למדינה להסתיר?
יעל צדוק: זה מה שהוועדה פוסקת בדוח שלה וכולם מצטטים: "הוועדה פסקה שרוב הילדים מתו", אבל מה שקרה שוועדת החקירה שבעצם הוקמה על מנת לחשוף את האמת - לא חשפה את האמת. מה שהיא חשפה באמת זה מנגנון חשאי, אנחנו לא יודעים מי הידיים שבוחשות מאחורי הקלעים, שכל הזמן עסק בהשמדת ראיות והסתרת עדויות.
כשהוועדה קמה:
הושמד הארכיון של מחנה העולים עין שמר, שהוא אחד המחנות העולים הגדולים ביותר של יוצאי תימן, העולים מתימן משם נחטפו חלק גדול מהילדים.
הושמד הארכיון של בית חולים הלל יפה, למרות שהוועדה אמרה תשמרו על הארכיון.
-- ציטוט מהדוח של הוועדה בעמ' 129 "השמדת ארכיון עין שמר" שכתוב בו: חומר המתעד את פעילות ההנהלה של מחנה עין שמר, שהוחזק במשך שנים במבנה נטוש בשטח המחנה לאחר סגירתו, הושלך לאשפתות בסופו של דבר, ואילו חומר שהוחזק בארכיון מחלקת הקליטה בתל-אביב נשלח בשנת 1996 לביעור, על אף שצריך היה להיות ברור לכל שחוקרי הוועדה, שדבר מינויה לא נעלם מאיש, ייזקקו לו".
יעל צדוק: יומני קבורה שונו ושוחזרו על ידי אלמונים, משרדי ממשלה סירבו להעביר חומר לוועדה. הכל מתוך הדוח, זה לא שיש לי משרד חקירות פרטי. הוועדה אומרת את זה. הוועדה מצאה מאגר של תעודות פטירה ללא פרטים מזהים.
מתוך דוח ועדת החקירה הממלכתית: "הוועדה מצאה באחד הארכיונים מאגר של תעודות פטירה ולידה ריקות משמות ופרטים, אך חתומות בחותמת ובחתימה של פקיד ממשרד הפנים", כדי שיהיה אפשר להצמיד את זה רטרוקאטיבית למישהו שרוצים לטעון שהוא מת בשנות החמישים.
עדים התפתלו על דוכן העדים ואף סיפרו שאיימו עליהם כדי שלא יגידו את האמת.
יו"ר ויצ"ו צפת מוסד מאוד מרכזי בכל הפרשה הזו לחטיפות אמרה לחוקר הוועדה: "אמרו לי לא לדבר", והיא אכן יצאה ולא העידה.
רות ברוך הממונה על האימוצים בקיבוצים אמרה בוועדה "איימו עלי". כשכל הדברים האלה מתרחשים בוועדת חקירה, את מתחילה להבין שמישהו מאחורי הקלעים בוחש ומנסה להסתיר דברים.
-- מה שאתם מצפים שבאמצעות החומר החסוי הזה תתגלה האמת שלא נמצאת בדוח הזה. אנחנו מבינים שראש השב"כ העיד בדלתיים סגורות והעדות שלו חסויה בדוח הזה. מה לראש השב"כ ולילדים שנפטרו ממחלה בבית חולים?
ד"ר רפי שובלי חבר פורום "אחים וקיימים": אנחנו שואלים את השאלה הזו ואנחנו גם רוצים לדעת במידה ויש לו קשר, מדוע הוא חסוי? למה אני לא יכול לראות את זה, במיוחד כשעברו כל כך הרבה שנים מזמן האירועים עצמם. הם מסתירים שם את העובדה שחטיפות הילדים היו תופעה נרחבת, תופעה שיש לה אידיאולוגיה. תופעה שהיתה לה הצדקה מוסרית במרכאות, תופעה שיטתית, תופעה מוסדית, תופעה שאותם המערכות שגם ממונות על הצדק היו מעורבות בה בשני הרגליים בפנים כולל המערכת המשפטית שנדרשה כאן במובן מסויים לבדוק את עצמה וכשלה.
כרגע הוקמה ועדה חדשה שבראשה יעמדו השרים שטייניץ ומירי רגב. שרת המשפטים איילת שקד שוקלת האם להסיר את החיסיון על הפרשה.
יעל צדוק, עיתונאית: המדינה השמידה ארכיונים המתעדים את פעילות ההנהלה.
-- במסקנות של וועדת החקירה שבראשה עמד השופט קדמי, נאמר שרוב המקרים היו שילדים נפטרו, לחלק 65 הילדים שנותרו, לא ברור מה קרה. מה יש פה בעצם למדינה להסתיר?
יעל צדוק: זה מה שהוועדה פוסקת בדוח שלה וכולם מצטטים: "הוועדה פסקה שרוב הילדים מתו", אבל מה שקרה שוועדת החקירה שבעצם הוקמה על מנת לחשוף את האמת - לא חשפה את האמת. מה שהיא חשפה באמת זה מנגנון חשאי, אנחנו לא יודעים מי הידיים שבוחשות מאחורי הקלעים, שכל הזמן עסק בהשמדת ראיות והסתרת עדויות.
כשהוועדה קמה:
הושמד הארכיון של מחנה העולים עין שמר, שהוא אחד המחנות העולים הגדולים ביותר של יוצאי תימן, העולים מתימן משם נחטפו חלק גדול מהילדים.
הושמד הארכיון של בית חולים הלל יפה, למרות שהוועדה אמרה תשמרו על הארכיון.
-- ציטוט מהדוח של הוועדה בעמ' 129 "השמדת ארכיון עין שמר" שכתוב בו: חומר המתעד את פעילות ההנהלה של מחנה עין שמר, שהוחזק במשך שנים במבנה נטוש בשטח המחנה לאחר סגירתו, הושלך לאשפתות בסופו של דבר, ואילו חומר שהוחזק בארכיון מחלקת הקליטה בתל-אביב נשלח בשנת 1996 לביעור, על אף שצריך היה להיות ברור לכל שחוקרי הוועדה, שדבר מינויה לא נעלם מאיש, ייזקקו לו".
יעל צדוק: יומני קבורה שונו ושוחזרו על ידי אלמונים, משרדי ממשלה סירבו להעביר חומר לוועדה. הכל מתוך הדוח, זה לא שיש לי משרד חקירות פרטי. הוועדה אומרת את זה. הוועדה מצאה מאגר של תעודות פטירה ללא פרטים מזהים.
מתוך דוח ועדת החקירה הממלכתית: "הוועדה מצאה באחד הארכיונים מאגר של תעודות פטירה ולידה ריקות משמות ופרטים, אך חתומות בחותמת ובחתימה של פקיד ממשרד הפנים", כדי שיהיה אפשר להצמיד את זה רטרוקאטיבית למישהו שרוצים לטעון שהוא מת בשנות החמישים.
עדים התפתלו על דוכן העדים ואף סיפרו שאיימו עליהם כדי שלא יגידו את האמת.
יו"ר ויצ"ו צפת מוסד מאוד מרכזי בכל הפרשה הזו לחטיפות אמרה לחוקר הוועדה: "אמרו לי לא לדבר", והיא אכן יצאה ולא העידה.
רות ברוך הממונה על האימוצים בקיבוצים אמרה בוועדה "איימו עלי". כשכל הדברים האלה מתרחשים בוועדת חקירה, את מתחילה להבין שמישהו מאחורי הקלעים בוחש ומנסה להסתיר דברים.
-- מה שאתם מצפים שבאמצעות החומר החסוי הזה תתגלה האמת שלא נמצאת בדוח הזה. אנחנו מבינים שראש השב"כ העיד בדלתיים סגורות והעדות שלו חסויה בדוח הזה. מה לראש השב"כ ולילדים שנפטרו ממחלה בבית חולים?
ד"ר רפי שובלי חבר פורום "אחים וקיימים": אנחנו שואלים את השאלה הזו ואנחנו גם רוצים לדעת במידה ויש לו קשר, מדוע הוא חסוי? למה אני לא יכול לראות את זה, במיוחד כשעברו כל כך הרבה שנים מזמן האירועים עצמם. הם מסתירים שם את העובדה שחטיפות הילדים היו תופעה נרחבת, תופעה שיש לה אידיאולוגיה. תופעה שהיתה לה הצדקה מוסרית במרכאות, תופעה שיטתית, תופעה מוסדית, תופעה שאותם המערכות שגם ממונות על הצדק היו מעורבות בה בשני הרגליים בפנים כולל המערכת המשפטית שנדרשה כאן במובן מסויים לבדוק את עצמה וכשלה.
