סבתא ממה מעידה על חטיפת בנה בשנות החמישים

אוגוסט 2016 - מתוך סטטוס פייסבוק של Limor Limi Yinon Cohen

לכל המלעיזים...

אם נתמקד לרגע באובדנה של האישה... האם...

אישה המפילה עובר בשבועות הראשונים להריונה, ללא הליך של של לידה, חווה טראומה רצינית של אובדן ואבל שלא נשכח כל כך מהר... אם בכלל...

תארו לכם מה קורה כשמדובר בלידה שקטה...

תארו מה קורה כשהתינוק נולד חי... ופתאום באים ואומרים לה שהתינוק מת וזהו... שתלך הביתה... ללא פרידה ממנו... ללא לווייה...

ומה קורה כשמספרים לה סיפור שהתינוק יישאר בבית התינוקות ושהיא תבוא להניקו כל הזמן במשך חודשים... ויום אחד היא תגיע ויאמרו לה שתינוקה מת... וזהו... שתלך הביתה... אין גופה, אין קבר, אין תעודת פטירה..

ומה קורה שאתם זוכים להיות עם מחמלכם כמה שנים... ויום אחד תקחו אותו למרפאה כי יש לו חום... ויאמרו לכם להשאירו להשגחה... ותשובו כעבור כמה שעות עם בגדים וחיתולים נקיים עבורו... ויאמרו לכם שמת... אין פרידה... אין גופה כי כבר קברו... אין לווייה אין תעודת פטירה...

ואז... פתאום לאחר 18 שנים, יידפקו על דלתכם שוטרי המשטרה הצבאית, ויהפכו לכם את הבית בחפשם את אותו תינוק, שאמור להיות מת מזה 18 שנים ...

מילא מקרה אחד... שניים... יכולה להיות טעות...

אבל אלפי מקרים דומים?
אלפי סיפורים ממש אותו הדבר בצורה כזו או אחרת?!

תארו לכם שזה קרה עם יותר מתינוק אחד!
לחמותי ז"ל זה קרה פעמיים יותר מידיי!

כמה אימהות כאלה איבדו את שפיית דעתן?!
כמה חלו בשל הטראומה?!
חמותי סיפרה בערוב ימיה, שלא רצתה עוד ילדים לאחר שבפעם השלישית כן שבה הביתה עם תינוק (בעלי )... היא פחדה שמשהו בה לקוי ולכן מתו לה הילדים...

העובדות מדברות בעד עצמן...
מי יודע אם המסמכים החסויים גם ידברו...
יותר מידיי כוחות סמויים רוצים שהחור השחור הזה בתולדות המדינה ישאר עמוק בפנים...